שעלת כלבים, או בשמה המדעי: "שעלת המכלאות", הינה מחלה זיהומית התוקפת את דרכי הנשימה העליונות של הכלב.
לרוב נגרמת המחלה משילוב של חיידק בשם 'בורדטלה ברונכוספטיקה' יחד עם וירוס אחר המצטרף אליו. המחלה מתאפיינת בשיעול קולני וצווח (נשמע כשיעול יבש) שמתואר על ידי בעלי הכלבים כ"נתקע לכלב שלי משהו בגרון". ישנם מקרים בהם מופיעה ליחה בסוף השיעול. התקפי השיעול מופיעים בתדירות משתנה ויכולים להימשך שבוע– שבועיים.
שעלת כלבים קיבלה את שמה המדעי "שעלת המכלאות" בגלל סכנת ההדבקה הטמונה במקומות כמו מכלאות עירוניות. רמה סניטרית נמוכה ומקומות צפופים מאיצים את ההידבקות במחלה היות והם מאפשרים את חשיפת הכלב לוירוסים שונים. כלב הנגוע בשעלת מפיץ את החיידקים והוירוסים לאוויר העולם בעת ההשתעלות, ובמצב של צפיפות גבוהה כמו במקומות הומי כלבים, מקלטי בעלי חיים, פנסיונים לבעלי חיים ועוד, יעלה הסיכון להדבקתם של כלבים אחרים.
שעלת כלבים/מכלאות איננה מחלה קשה לרוב, ומערכת החיסון צפויה "לחסל" את הפולשים תוך שבועיים-שלושה. כלבכם אמנם ישתעל רבות אך לא יעלה חום או יאבד תאבון, וימשיך לתפקד באופן רגיל כאילו אינו סובל מדבר.
במקרים חמורים יותר יתכנו גם עייפות, הקאות, חולשה כללית, ואף התדרדרות המצב לכדי דלקת ריאות.
האבחנה של שעלת כלבים תינתן לפי אנמנזה המספרת על הימצאותו של הכלב בקרבת כלבים אחרים בטרם התחילו הסימפטומים, שיעול אקוטי המופיע באופן פתאומי, ובאמצעות צילום רנטגן (רק במקרים בהם הגיעה הדלקת לחלק התחתון של הסימפונות ניתן יהיה לאבחנה בצילום רנטגן).
טיפול בשעלת כלבים משתנה ממקרה אחד למשנהו, ובכל מקרה יש לגשת לוטרינר על מנת לאבחן את המחלה ולבדוק את מצב כלבכם. במקרים מסוימים יתכן ולא תהיה התערבות פרמקולוגית (תרופתית), ובאחרים תידרש התערבות אנטיביוטית להאצת ההחלמה. האנטיביוטיקה תפגע בחיידק הבורדטלה ברונכוספטיקה. תרופות מדכאות שיעול גם יכולות להילקח בחשבון על מנת לשפר את איכות חיי כלבכם.
מחלת השעלת יכולה לגרום לפגיעה גם בחתולים ובמכרסמים, אך נקראת שעלת כלבים מפני שנפוצה בהם יותר מאשר חבריהם. המחלה אינה נחשבת למדבקת בקרב בני אדם, אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל – אם ישנו אדם בעל מערכת חיסונית חלשה וברמת סיכון גבוהה, יש להרחיקו מכלב הנגוע בשעלת.
התעייפתם מכל המלל? צרו איתנו קשר בטלפון
כלב הנגוע בשעלת מכלאות הינו מדבק מאוד למשך עד שלושה חודשים מתום הסימפטומים.
בגלל הסכנה הגדולה הטמונה במחלה ובקלות הפצתה, נדרשים בעלי הכלבים הניצבים בפני מעבר למקום אחר להקדים תרופה למכה ולדאוג לחיסונם (בין אם מעבר לפנסיון או מעבר מחנות החיות הביתה). כמובן כי החיסון יעיל רק בטרם תקף החיידק, ולא יסייע לכלבים אשר כבר נדבקו במחלה.
מכיוון שמדובר במחלה הנגרמת מחיידק אשר תוקף את הכלבים ביחד עם וירוסים שונים שמנצלים את המצב, ישנם שני חיסונים לשעלת כלבים שעתידים לסייע לכלבכם למנוע ממנו את הסבל המיותר:
האחד- חיסון משושה אשר מגן כנגד 3 מהוירוסים השכיחים במצב זה, והשני- חיסון דרך האף כנגד חיידק הבורדטלה ברונכוספטיקה. החיסון כנגד החיידק פוגע גם בשניים מתוך שלושת הוירוסים הנפוצים ומשפיע לאחר 5-10 ימים מיום החיסון. לפיכך, בשביל להיות בצד הבטוח מומלץ לחסן כשבועיים לפני מעבר לפנסיון וכדומה. יש לציין כי חיסון זה אינו יעיל במאת האחוזים, אך מפחית מאוד את הסיכון להדבקה ו/או את חומרת המחלה במידה ובכל זאת התרחשה הדבקה.
ההמלצות הכלליות מדברות על חיסון מקומי אחת ל-10-12 חודשים. עם זאת, יש סייג לכלבים הנוטים לצאת תכופות למקומות בהם יש מספר רב של כלבים אחרים ותנאי צפיפות (כגון תערוכות, פנסיונים ועוד), להם מומלץ להתחסן אחת לשישה חודשים.
צמאים למידע שימושי ורוצים לדעת עוד על חיסונים?
לסיכום, שעלת כלבים הינה מחלה הניתנת למניעה על ידי חיסונים לשעלת הניתנים בזמן והקפדה על רמה סניטרית גבוהה במקום בו מצוי הכלב. אם בכל זאת לקה כלבכם בשעלת, פנו במהרה לוטרינר על מנת למנוע התדרדרות ולחסוך סבל מיותר מכלבכם. בנוסף, במקרים של הידבקות במחלה מומלץ שהכלב ימנע מפעילות גופנית עצימה ושיהיה במנוחה ככל שניתן.
הפנו את כלבכם עוד היום לוטרינר על מנת לחסנו.
